הליקובקטר פילורי

הליקובקטר פילורי – Helicobacter pylori הוא חיידק בעל צורה סלילית היוצר מושבות ברירית הקיבה והתריסריון, אשר גורמות בהמשך לכיבים ולדלקות, ואף מעלות את הסיכוי לחלות בסרטן הקיבה ובלימפומה של הקיבה. רק 15 אחוז מנשאי החיידק יפתחו כיב פפטי – פצע הידוע בשמו העממי "אולקוס" רבים הנושאים את החיידק אינם מודעים כלל לקיומו בגופם.

קיימים 17 סוגים של הליקובקטר פילורי הנבדלים זה מזה בסוגי הרעלים שהם מפרישים. כמחצית מאוכלוסיית העולם נגועה בחיידק, בארצות מתפתחות תפוצתו גבוהה יותר ומגיעה עד ל-90 אחוז. ההידבקות בחיידק ההליקובקטר מתרחשת בין בני משפחה כבר בילדות, אך עיקר הסבל ממנו מתרחש בגילאים 60-50 כאשר הוא גורם לדלקות ולהרס של תאי קיבה מסביב לאזורי הדלקת. ההליקובקטר מתחפר בדופן רירית הקיבה ומוביל לחוסר איזון במערכות חיסון, להתפרצות של מחלות ובעיות נוספות. שכיחותו של החיידק בישראל גבוהה מאוד יחסית לרמתו במדינות המערב. הסיבה לכך עדיין לא ברורה. סוגים שונים של חיידק ההליקובקטר תוקפים גם חיות מחמד, בהמות משק וקופים.

גילוי ההליקובקטר פילורי
את החיידק גילו בשנת 1982 פרופסור בארי מרשל וד"ר רובין וורן, שניהם מאוסטרליה כאשר פרסמו השערה שקיים חיידק הקשור לאולקוס ולסרטן הקיבה. הקהילה הרפואית בעולם ביטלה את ההשערה מאחר ועד אז האמינו כי שום חיידק לא יכול לשרוד בחומציות הקיבה. במשך שנים ערכו מרשל וורן ניסויים להוכחת השערתם, אך רק בשנת 2005 קיבלה התיאוריה הכרה רשמית, כאשר זכו השניים בפרס נובל לרפואה על תגליתם זו. עד אז נערכו עשרות אלפי ניתוחים להסרת כיבים בקיבה.

סימנים להימצאות החיידק:
הימצאות החיידק גורמת לקיבה להפריש כמויות גדולות של חומצה הגורמת לצרבת באזור הוושט, רפולוקס, כאבי בטן חוזרים, בחילות, עייפות, תחושת שובע מוקדם, בטן נפוחה, גזים, כאבים באזור הבטן העליונה, אי נוחות ותחושה כללית רעה, ולעתים גם נשירת שיער, אלרגיות, בעיות עור, וקושי לרזות. כמו כן גורם החיידק למחסור בוויטמין B12 ולמחסור בברזל ואבץ שיכולים להוביל לאנמיה.

בדיקות:
קיימות ארבע בדיקות לזיהוי הליקובקטר פילורי. הבדיקות הולכות מן הקל אל הכבד:
א. בדיקת דם לגילוי נוגדנים לחיידק. בדיקה זו בעלת אמינות נמוכה, מאחר והנוגדנים עשויים להישאר בדמו של הנבדק גם שנים לאחר הכחדתו של החיידק.
ב. בדיקת נשיפה. הנבדק מתבקש לנשוף לתוך מכשיר למדידת רמת דו תחמוצת הפחמן, לאחר שתיית כוס מיץ בו הושרה כדור ויטמין C. מאחר והחיידק מייצר דו תחמוצת הפחמן, מסיקים מכמות הפחמן הננשפת, את הימצאות החיידק בקיבה.
ג. בדיקת צואה לגילוי אנטיגן של החיידק.
ד. הבדיקה האמינה ביותר היא גסטרוסקופיה המתבצעת רק לאחר שהתקבלה תוצאה חיובית בבדיקות הקודמות ולפי שיקול דעתו של הרופא. גסטרוסקופיה היא בדיקה פולשנית המתבצעת בהרדמה. במהלכה מוחדר סיב אופטי דרך הפה לקיבה ונלקחת בדיקת ביופסיה מרירית הקיבה.

הטיפול
הטיפול המקובל בהילקובקטר פילורי הוא "הטיפול המשולש" המתבצע באמצעות שלושה סוגי תרופות: שני סוגי אנטיביוטיקה ותרופה להורדת רמת החומציות בקיבה בשילוב עם חיידקי פרוביוטיקה. הטיפול הניתן למשך 14-10 ימים, מלווה בתופעות לווי לא נעימות, ודורש הרבה סבלנות והתמדה עד לחיסולו של החיידק המפתח עמידות לתרופות. בתום הטיפול יש לחזור על הבדיקה. לעתים הטיפול נכשל ויש לחזור לסבב נוסף בשילוב תרופתי שונה.

דרכי ריפוי טבעיות
ברפואה המשלימה מאמינים כי חיידק ההליקובקטר פילורי גורם במהלך השנים למחלות ניווניות רבות ואף לאלצהיימר ולכן חשוב לטפל ולחסל אותו.
הטיפול ברפואה משלימה הוא אינטגרטיבי המשלב מספר שיטות ואמצעים, וכולל שינוי תזונתי, טיפול בצמחי מרפא, טיפול תדרים באמצעות מכשירי ביו-רזוננס ודומיו, ותוספים תזונתיים.

האם שינוי תזונתי יחסל את החיידק?
שינוי עשוי להקל על הסבל אך לא יחסל את החיידק. בשלב ראשון מומלץ להפחית ואף להימנע ממאכלים המגבירים חומציות בקיבה כמו עגבניות פירות הדר, קיווי, פלפלים וכו', להימנע משתיית אלכוהול, קפאין ומנטה, וממזון חריף או מתובל, להימנע מארוחות גדולות ולאכול כמויות קטנות מידי שעתיים-שלוש. להימנע מאכילה בשכיבה ולהפסיק לאכול לפחות שלוש שעות לפני השינה. להתאמת תפריט אישי לסובלים מהליקובקטר פילורי מומלץ לפנות לייעוץ אצל נטורופת.

צמחי מרפא
מטפלים ברפואה משלימה ממליצים על כורכום, אכיניצאה, טימין ורימון. מחקרים שנערכו בארה"ב, גרמניה ותאילנד, מצביעים על יעילותו של הכורכומין בהחלשת החיידק, אך לא בחיסולו המוחלט. במחקר שנערך על ידי חוקרים הודיים על עכברים, הוכח חיסול החיידק על ידי הכורכומין ואף שיקום רירית הקיבה.
מחקר שנערך בטכניון בחיפה הוכיח כי תמצית של טימין בולמת את ההליקובקטר פילורי במבחנה. מחקר משותף של חוקרים תאילנדים ואוסטרליים מצא כי תמצית מקליפת הרימון מעכבת ומחסלת אותו חלקית והמליצו להשתמש בתמצית בשילוב עם אנטיביוטיקה. לא נערכו מחקרים על יעילות האכינצאה. בעקבות המחקרים המעודדים ניתן להשיג פורמולות צמחיות לחיסול ההליקובקטר פילורי המכילות תמציות של כורכומין, רימון, טימין ופפרין- החומר הפעיל בפלפל שחור המגביר את הספיגה ויעילות התמצית.

האם חיידק ההליבקטור פילורי גורם להקרחה?
מאמר שהתפרסם בכתב העת הרפואי: "World Journal of Gastroenterology" מתאר מקרה של גבר בן 43 מקולומביה אשר סבל מאלופציה אראטה, מחלה אוטואימונית המתאפיינת בהקרחה. האיש הגיע לטיפול לאחר שמונה חודשים של אובדן שיער בקרקפת ובזקן. מאחר וסבל גם מכאבי בטן עבר בדיקה שמצאה כי הוא נושא את חיידק ההליקובקטר פילורי. בעקבות הטיפול בחיידק חזר שיערו לצמוח במפתיע, ולאחר ארבעה חודשים חזר לצפיפותו המקורית. כותב המאמר קורא לרופאי עור המטפלים בנשירת שיער, לשים לב אם מטופליהם סובלים גם מבעיות במערכת העיכול.

בתמונה מופיע חיידק ההליקובקטור פילורי כפי שצולם במיקרוסקופ אלקטרוני.
התמונה מתוך פרוייקט השיתוף של ויקיפדיה.