המצפה והמתאכזבת

שיעור בחשיבה הכרתית – שיטת ימימה
מאת: אילן הרן

"אם זה לא מדויק כפי שרוצה, אז מתאכזבת ומעמיק המשפט הזה"
במלים אלו מתחילה פיסקה בדבריה של ימימה, שאנחנו תלמידיה קראנו לו "המצפה והמתאכזבת".
בפשט המלים ברורות, ולכאורה אין מה להוסיף. אז מדוע ימימה "מתעקשת" להעמיק במשפט זה ?
כי לימוד חשיבה הכרתית נעשה דרך "כוח המלים" .
למלים יש כוח, הן להטיב והן להרע. לא לכל מילה יש כוח. סביר שאם נתייחס למלים של איזושהי פרסומת סתמית ברדיו, לא נוכל לדבר ברצינות על כוחן של המלים. כוח המלים שמור למילות מהות.

בחשיבה הכרתית יש משמעות לכל מילה!
אין מלים נרדפות, יש מלים קרובות, דומות, קשורות… אבל לא זהות. וחשוב להעמיק ולהבין מהות של כל מילה ומילה, הבנות אלה משמשות אותנו להבנת המורכבות האדירה של הנפש שלנו.
מאחר שכל מילה היא בבחינת שער להבנה מעמיקה, נתחיל עם המילה הראשונה במשפט הפתיחה והיא המילה "דיוק".

מהו דיוק? או בהפוך, מהו חוסר דיוק?
השאלה קריטית לאיכות חיינו. אם יהיה לנו "מצפן" שאומר לנו מהו דיוק ומה לא, כל מהלך החיים שלנו יעבור עליית מדרגה.

דיוק הוא תדר פנימי העולה במערכת האישית
מילים אלו מסיטות את המיקוד הרגיל מהפרטים הגשמיים אל המהות הרוחנית של הנפש. באופן תכליתי אנחנו אמורים לרכוש מיומנות להרכיב את הפרטים החיצוניים על התדר הזה.

נשמע קשה?
אכן, זה לא קל, אבל טוב מאד כי לפי ימימה: "אין התפתחות אלא בנוכחות קושי". זאת אומרת שאם נפענח את הנאמר לעיל, יישאר בידינו מצפן שיאפשר לנו לדייק בכל התרחשות בה נמצא את עצמינו.
תדר פנימי הוא חוויה פנימית רב ממדית. אנחנו מונים שבעה מימדים לנפש: המימד השכלי (מחשבתי, רציונאלי, קוגניטיבי וכו'), המימד הרגשי, המימד התחושתי, המימד האנרגטי (הילתי), המימד האמוני, המימד החברתי (בין-אישי) והמימד היצירתי.

כל מימדי הנפש פעילים בו זמנית! כלומר כל חוויה שאנחנו זוכים לחוות היא רב ממדית גם אם איננו מודעים לכך. בעצם כל מציאות שאנחנו מכירים היא מציאות רב ממדית ולמעשה איננו מכירים מציאות אחרת.

נחזור אם כן למילה "דיוק". דיוק הוא תדר אותו אנחנו אמורים לזהות ברגש, בתחושה, במחשבה וכו'. ככל שתשתפר יכולת הזיהוי שלנו, כן נוכל להגדיל את מידת הדיוק שלנו. אלא שהנושא כלל אינו פשוט עקב החסימות הקיימות בנו. למשל:

איך מבחינים בין "כדאי" ל"נכון"
הכדאי נמצא בדרך כלל בקיום הגשמי הפיזי, והנכון נמצא לרוב – בקיום הרוחני הנפשי, כאשר הכדאי והנכון נמצאים באותו מימד, אין חשיבות גבוהה לשאלה. אבל מה קורה כשהם לא ממש באותו כיוון, מה נבחר ואיך נדייק?
כדי שנוכל לבחור נכון, אנחנו מתחילים להתאמן בזיהוי הדיוק במימדים השונים. דיוק תחושתי שונה מדיוק רגשי, ושניהם שונים מדיוק מחשבתי.
בשיעורי חשיבה הכרתית לומדים שיטות איך לבחון דיוק במימדים השונים וכיצד לשפר אותו, מה שמדגיש לנו את העובדה שלימוד חשיבה הכרתית הוא לימוד מעשי. מצד אחד הוא עוסק ברוחניות גבוהה, ומצד שני הרגליים נשארות על הקרקע, במטרה ליישם את הנלמד בפועל בחיי היומיום.
לאחר ההעמקה היחסית במילה הראשונה, מחכה לנו ההעמקה במילה השניה – "מתאכזבת". זאת נעשה במאמר הבא.

אילן הרן הוא מורה לחשיבה הכרתית – שיטת ימימה

מאמרים נוספים על חשיבה הכרתית ראו באתר זה:
חשיבה הכרתית- התנסות אישית