סידן ואוסטיאופורוזיס

המסע בעקבות הסידן

הכל החל בביקור שגרתי בבית הטבע בו קיבל את פני בעל המקום בהכרזה: "היום נערכות אצלנו בדיקות צפיפות עצם" והציע לי להיבדק. "אין לי שום בעיית סידן", חשבתי, ובכל זאת הסכמתי. בחדרון אחורי על שולחן מאולתר הוצבו מחשב נייד ומדפסת, אישה שאיננה רופאה כרכה רצועה על פרק כף ידי ועל אחת מאצבעותיי, ולאחר מספר דקות התקבלה התוצאה בצורת גרף צבעוני. קלי קלות, ללא קרינה, במחיר של כמה עשרות שקלים. למרבה ההפתעה התוצאה היתה גרועה למדי. עם התדפיס הלכתי לרופא המשפחה שגיחך ואמר שהבדיקה אינה רצינית, אך לאור דאגתי הסכים לשלוח אותי לבדיקה "אמיתית" בקופת חולים, בה התקבלה תוצאה זהה.
כך החל המסע שלי בעקבות הסידן.

מהי מחלת האוסטיאופורוזיס?
העצם היא רקמה חיה המורכבת מתאי בניה ותאי הרס. שיוצרים בה תהליך קבוע של התחדשות המושפע מגורמים שונים. כאשר מופר האיזון בין שני התהליכים וקצב ההרס גובר על תהליך הבניה, מאבדת העצם מצפיפותה וכתוצאה מכך הופכת לשבירה. זוהי מחלת האוסטיאופורוזיס, מקור המילה ביוונית ופירושה: עצם מחוררת (אוסטיאו=עצם, פורוזיס=חורים).

בשלבים המוקדמים אין למחלה סימנים חיצוניים, לרוב היא מתגלית בעקבות שבר. שברי האוסטיאופורוזיס מתרחשים לרוב בעמוד השדרה, במפרקי הירך, או בזרועות. בשלבים מתקדמים של המחלה גם הרמת משקל קל, עלולה לגרום לשבר או לעיוותים בשלד, בעקבותיו חלק מהחולים הופכים לסיעודיים, וחלקם מתים בגלל סיבוכים. אוסטיאופורוזיס היא מחלת העצם הנפוצה בעולם, ממנה סובלים כ-200 מיליון איש, ושכיחותה גוברת מידי לשנה. בארה"ב לבדה מתועדים מידי שנה כמיליון וחצי מקרי אשפוז בעקבות שבר אוסטיאופורוטי. בארץ סובלים מהמחלה כ-200,000 איש, וארגון הבריאות העולמי WHO מיקם את האוסטיאופורוזיס בין עשר המחלות המשמעותיות ביותר, כי על אף המניעה והטיפול הקיימים בימנו, מרבית החולים אינם מודעים למחלה, וכאשר היא מתגלה, לרוב המצב כבר חמור.

שכיחות המחלה עולה עם הגיל, היא נפוצה יותר בקרב נשים, אך קיימת גם אצל גברים וילדים. אחת מכל שלוש נשים, ואחד מכל שמונה גברים יסבלו במהלך חייהם מאוסטיאופורוזיס, הסיכוי למחלה עולה אצל נשים בגיל המעבר ואחריו, בשל הירידה בייצור הורמון האסטרוגן בגוף המגן על העצם. אצל גברים בגיל המעבר, מושפעת צפיפות העצם מירידה ברמת הורמון הטסטוסטרון.
הורמונים נוספים המזרזים את פירוק העצם הם PHD, קורטיזול, והורמוני התירואיד T3, ו-T4.
לעומתם מעודדים את בניית העצם ההורמונים: אינסולין, הורמון גדילה, קלציטונין, ו-D3, בנוסף לאסטרוגן וטסטוסטרון.

מסת העצם מגיעה לשיאה עד גיל 25, ומשם היא מתחילה לרדת. ולכן חשוב להקפיד על תזונה עשירה בסידן ואפילו על תוספים בגיל צעיר כדי להגיע למכסימום מסת העצם האפשרית שתהווה מחסן עצם בגיל מבוגר. ככל שמצב העצם ההתחלתי טוב יותר, יש פחות סיכויים לשברים בגיל מבוגר.

חשיבותו של ויטמין D
פרופ' צופיה איש-שלום, מנהלת היחידה למטבוליזם העצם והסידן, בקריה הרפואית רמב"ם, ובפקולטה לרפואה ע"ש רות וברוך רפפורט בטכניון. חוקרת בינלאומית בנושא צפיפות העצם ומחלת האוסטיאופורוזיס, מסבירה שוויטמין D מווסת את ספיגת הסידן במעי ואת קליטתו בעצם. מחסור בוויטמין D גורם לרככת אצל ילדים, ומגביר את הסיכון לאוסטיאופורוזיס ולשברים אצל מבוגרים. ויטמין D משפיע גם על תפקוד השריר, על יציבות ונפילות בקשישים, על לחץ הדם, על התמיינות תאים ועוד. מחסור בוויטמין D קשור גם לעליה בשכיחות של סרטן הערמונית והמעי הגס, טרשת נפוצה, סוכרת מטיפוס 1 ו-2 ועליה בלחץ הדם.

את מצב הספיגה של ויטמין D ניתן להעריך על ידי בדיקת דם הזמינה בכל קופות החולים. המקורות התזונתיים של ויטמין D מועטים ועיקר אספקתו באה מייצורו בעור בעת החשיפה לשמש. בעבר היה מקובל לחשוב שבמדינות שטופות שמש כמו ישראל לא יתכן מחסור בוויטמין D, אך כיום כאשר מרבית האוכלוסייה נזהרת מחשיפה לשמש, נוצר חסר בוויטמין D בעיקר בקרב קשישים, ובמגזרים המקפידים על לבוש ארוך כמו חרדים וערבים, וגם בקרב צעירים. בבדיקה שנערכה במרפאה למטבוליזם העצם והסידן במרכז הרפואי רמב"ם נמצא שכ-30 אחוז מתוך אלפיים הנבדקים, סבלו ממחסור בוויטמין D וגם לשאר הנבדקים הייתה רמה נמוכה מהרמה המומלצת. ויטמין D הנו מרכיב חיוני בכל טיפול באוסטיאופורוזיס, והמינון היומי המומלץ שלו הוא 800 יחידות בינלאומיות. אם קיים מחסור בוויטמין D גם הטיפול התרופתי המקובל, לא ישיג את יעדיו. פרופ' איש שלום ממליצה על תוסף D המשולב עם סידן, כדוגמת תוסף הסידן החדש בשם D-VIT, של חברת MEDITEC, המיוצר בארץ, אשר מכיל 400 יחידות בינלאומיות של ויטמין D, אותו יש לקחת פעמיים ביום.
המחיר לאריזה של 90 כדורים כ-20 שקלים.

גורמי סיכון לאוסטיאופורוזיס
על המחלה משפיעים גורמים כמו גיל, מין, גזע, גנטיקה, מבנה ועוד. הסיכון לשברים מוכפל בכל עשר שנים לאחר גיל 50, לנשים כאמור סיכויים גבוהים יותר ללקות במחלה מאחר ושיא מסת העצם שלהן מלכתחילה נמוכה ממסת העצם של גברים, ובנוסף לכך גיל המעבר מאיץ את הירידה בצפיפות העצם. נשים לבנות נמצאות בסיכון גבוה יותר מנשים שחורות. תורשה מגדילה את הסיכוי למחלה, נשים קטנות ורזות הן בעלות סיכוי גבוה יותר לאוסטיאופורוזיס מאשר נשים גדולות ובעלות עודף משקל. גם העדר פעילות גופנית, מחלות כמו סוכרת או פעילות לא תקינה של בלוטת התריס, חוסר ספיגה בגלל צליאק, מחלות מעיים שונות, ותרופות מהווים גורמי סיכון. גורמים נוספים המזרזים את פירוק העצם הם תזונה לקויה, עישון וצריכת אלכוהול.

בדיקות צפיפות עצם 
קיימות מספר שיטות לבדיקת צפיפות העצם. הבדיקה הקיימת בקופות החולים מתבצעת במכשירי DEXA שהם גדולים ויקרים ומבוססים על בליעת קרינת רנטגן ע"י המינרלים המצויים בעצמות. בשיטה זו נמדדת כמות בליעת הקרינה בעצם, באופן כמותי, ולפיה מחושבת צפיפות העצם באזור המוקרן. הבדיקה ניתנת בהפניית רופא אחת לשנה או שנתיים בהתאם למצב. אך מסתבר שההפניה איננה אוטומטית, צריך לבקש.

טומוגרפיה ממוחשבתCT – שגם היא חושפת את הנבדק לקרינה, ובדיקת תהודה מגנטית MRI היוצרת הדמיה ויזואלית בעזרת שדות מגנטיים וגלי רדיו, ללא שימוש בקרינה, שתי הבדיקות מודדות גם חוזק עצם ולא רק צפיפות, אך בגלל מחירן הגבוה לא זמינות שתי בדיקות אלה לקהל הרחב.

אולטראסאונד– בעשור האחרון פותח מכשיר האומניסנס לבדיקת צפיפות העצם ללא קרינה מייננת. המכשיר קל ונייד, פותח ומיוצר בישראל על ידי חברת סאנלייט מדיקל, ומבוסס על טכנולוגיית האולטרסאונד. הבדיקה זכתה לאישור ה-FDA האמריקאי, והמכשיר נרכש על ידי מרכזים רפואיים בחו"ל. חברת סאנלייט פועלת להכנסת הבדיקה לקופות החולים אך בינתיים היא ניתנת רק כבדיקה פרטית במרכזים ובארגונים שונים ברחבי הארץ, המחיר כמאתיים שקלים לבדיקה.

פרופסור שמואל אדלשטיין מהמרכז הרפואי "כרמית" בראשל"צ, יועץ בנושאי תזונה, תרופות ובדיקות צפיפות עצם, מבהיר שהעצם מורכבת משני מרכיבים: סיבי קולגן אלסטיים, שעליהם יושבים גבישי סידן וזרחן. מה שקובע את הסיכוי לשברים הוא לא רק כמות הסידן או צפיפות העצם, אלא השילוב בין צפיפות לאלסטיות. התוצאה המתקבלת בבדיקת האולטרסאונד היא שקלול של שני המרכיבים ולכן לדעתו בדיקה זו עדיפה. מכשיר ה- DEXA למשל בודק רק צפיפות, וידוע שעצם יכולה להיות צפופה ויחד עם זאת שבירה. במקרים של אוסטיאופורוזיס, מומלץ במקביל לבדיקות צפיפות העצם לבקש גם בדיקות דם לזיהוי רמת ויטמין D.

חשיבות הבדיקה והטיפול בקרב ילדים ונוער
לסידן חשיבות רבה בתקופת הגדילה וההתבגרות. במחקר שבוצע בישראל בראשותה של פרופ' צופיה איש-שלום, נצפתה עליה משמעותית בצפיפות העצם בנערות שצרכו קודם לכן תזונה דלת סידן, וקיבלו תוסף סידן של 1000 מג' ליום במשך שנה. ההשפעה נשמרה גם שלוש שנים לאחר הפסקת נטילת התוסף. פרופסור איש שלום מציינת כי מדידת צפיפות וחוזק עצם מבוצעות כיום בעיקר בקרב מבוגרים. אולם מאחר ושיא העצם נצבר עד גיל 25, ממליצים ארגון הבריאות העולמי, ארגון האוסטיאופורוזיס העולמי IOF וארגוני בריאות נוספים, להתחיל במעקב כבר בגיל הילדות או בגיל ההתבגרות, כדי למנוע או להקטין, את הסיכוי לשברים בגיל מבוגר.

חשיבות הסידן לא רק לעצמות
99 אחוזים מכמות הסידן בגוף נמצאת בעצמות ובשיניים ואחוז אחד ממנו נמצא ברקמות רכות ובדם ומשמש לויסות תהליכים מרכזיים כגון פעילות סדירה של השרירים, במיוחד שריר הלב, וגם פעילות של תאי עצב, חלוקת תאים. הסידן משפיע על כמות השומנים בדם, על לחץ הדם ועוד. לכן חיונית השמירה על תחום ריכוז קבוע של סידן בדם, תחום צר יחסית בין 8.5 עד 10.2 מיליגרם לדציליטר.
במצב של מחסור שואב הגוף סידן מהעצמות. בתקופת ההיריון מומלץ להגדיל את צריכת הסידן, כי מחסור בסידן יפגע קודם כל בעצמותיה של האם, פגיעה שתבוא לידי ביטוי שנים מאוחר יותר.

ד"ר ראול רודריגז, רופא MD, מטפל ברפואה סינית, ומנהל מרכז "אימא" לרפואה טבעית, מציין תהליך נוסף בו מעורב הסידן והוא נטרול עודפי חומצה בגוף. המים המהווים 70 אחוז ממשקל גופנו הם תרכובת של חמצן ומימן. כאשר נוצר בגוף עודף מימן הגוף הופך ל"חומצי". כאשר יש מספיק חמצן, הגוף הופך "בסיסי". תאי הגוף מתפקדים טוב יותר בסביבה בסיסית עשירה בחמצן, בניגוד לתאים סרטניים וזיהומים המתפתחים בסביבה חומצית. כאשר הגוף הופך לבסיסי עקב צריכה מספקת של סידן הוא מסוגל לנצל בצורה טובה יותר את המזון, הויטמינים והמינרלים המגיעים אליו.

כיצד לחזק את העצם?
הטיפול היעיל באוסטיאופורוזיס מתמקד בשלושה כיוונים עיקריים: תזונה עשירה בסידן, תוספי סידן יחד עם ויטמין D ופעילות גופנית. דבורי גתי יוסף, נטורופתית, מנהלת המרכז לבריאות ותזונה לפי סוג הדם, ומרצה ב"קמפוס ברושים", ממליצה על צריכה מספקת של חלבונים, אשר מהווים מקור לחומצות אמינו בונות עצם, אך מזכירה שלא להפריז בצריכתם, ומציעה לצרוך חלבונים ממזונות מתאימים לפי סוג הדם.
כמו כן חשוב לאכול מזונות עתירי סידן ומגנזיום ודלים בזרחן, (ראו טבלה), לנשים כדאי לצרוך מזונות פיטו אסטרוגניים (מוצרי סויה), לדאוג לצריכת אנרגיה מספקת כדי לאפשר בניית עצם, יחד עם שתייה של חליטות שומר וחשיפה מבוקרת לשמש עם מסנני קרינה. כמו כן היא ממליצה להימנע או לצמצם צריכה של מזונות שגורמים לאיבוד סידן כמו: מלח, קפאין, משקאות קלים עשירים בזרחן, בשר ומוצרי חלב, אלכוהול, עישון, תרופות המכילות סטרואידים, ירקות ממשפחת הסולניים (תפוחי אדמה, פלפל, עגבנייה, וחציל, במיוחד כאשר הם ירוקים) ולהפריד אכילת שומנים וסיבים תזונתיים מתוספי הסידן.

חלב או שומשום?
מגיל צעיר סיפרו לנו שחלב הוא המקור העיקרי לסידן. אך בנושא החלב קיימים חילוקי דעות קשים בין ארגוני הבריאות והרופאים הממליצים על החלב ומוצריו כמקור מצוין לסידן, לבין נטורופתים ומטפלים אלטרנטיביים המחזיקים בדעה הפוכה הטוענת כי חלב איננו עשיר במיוחד בסידן ואינו מגן מפני שברים בעצמות. כהוכחה לכך מובאת תמיד הדוגמה שדווקא באפריקה ובסין בהן צריכת החלב נמוכה מאוד, שיעורי האוסטיאופורוזיס נמוכים מאשר במדינות המערב. מתנגדי החלב טוענים שהחלב מכיל בנוסף לסידן גם כמויות גדולות יחסית של זרחן וחלבון, הגורמים דווקא לאיבוד עצם. ד"ר אריה אבני, רופא MD שעומד בראש המתנגדים, כתב את הספר "שוטי החלב" המוקדש כולו לנזקי החלב.

את הטבלה למקורות הסידן קיבלנו מדבורי גתי יוסף- נטורופתית בכירה

המינון התזונתי המומלץ לסידן
כמות הסידן המומלצת משתנה בהתאם לגיל. הכמות המומלצת לדברי ד"ר שרה קפלן, דיאטנית ראשית בקופת חולים מאוחדת היא:

לדברי ד"ר קפלן פרופיל השומנים בדם אצל גברים ונשים, מושפע גם הוא מצריכת הסידן, וצריכת סידן נמוכה קשורה להצטברות גדולה יותר של שומן במיוחד אצל נשים. למרות שבשנים האחרונות מועשרים מוצרי מזון רבים בסידן, למרבה הצער חלקם מכילים חומרים מעכבי ספיגה, דוגמת דגני הבוקר על בסיס סובין בהם קיימת כמות גדולה של חומצה פיטית המעכבת את ספיגת הסידן. תזונה עשירה בשומן גורמת להצפת המעיים בחומצות שומן הנקשרות לסידן ומעכבות את ספיגתו.

מזונות ומשקאות כמו קולה ובשר מעובד, מעלים את כמות הזרחן בדם יחסית לכמות הסידן וגורמים לפירוק מוגבר של העצם, קפאין מגביר הפרשה של סידן בשתן. כך שברוב המקרים איננו מקבלים מהמזון את כל כמות הסידן הדרושה, ולכן חשוב לצרוך תוספים.

את הכמות היומית של תוסף הסידן חשוב שלא לקחת במנה אחת, אלא רצוי לחלקו לשתיים עד שלוש מנות ולקחת במשך היום עם הארוחה כדי ליעל את הספיגה, ולהקפיד לקחתם בנפרד ממזון עשיר בסידן כמו חלב למשל. חשוב לקחת את אחת המנות לפני השינה, כי הסידן הוא בעל תכונות מרגיעות ויכול לשפר את איכות השינה. "תוספי סידן יש לצרוך יחד עם ויטמין D ומגנזיום, ולשמור על יחס נכון בין סידן לזרחן" אומרת ד"ר קפלן.

מהו הטיפול למי שכבר התגלתה אצלו המחלה?
במקרים בהם קיים סיכון מוגבר לשברים עקב צפיפות עצם נמוכה המצביעה על אוסטיאופורוזיס, ניתן טיפול תרופתי. התרופות הנפוצות ביותר לטפול הן תרופות ממשפחת הביספוספונטים: תרכובות לא הורמונאליות, הנספחות לשלד, נותרות בו לאורך שנים, ובולמות את תהליך הרס העצם. למשפחה זו שייכות הפוסלאן (עם חלופות גנריות בשם אלנדרונט ומקסיבון) ואקטונל, בטבליות הנלקחות דרך הפה, במינון שבועי או יומי, המסובסדות על ידי קופות החולים. במחקרים מבוקרים הוכח שהתרופות מורידות את הסיכון לשברים בכ-50%. חשוב לזכור שרק חלק קטן מהמינון הניתן דרך הפה נספג במערכת העיכול. אי הקפדה על הוראות השימוש עלולה לפגוע קשות בספיגת התרופה, להפחית את יעילות הטיפול וכן לסכן את המטופל בתופעות לוואי במערכת העיכול.

אקלסטה– תרופה ממשפחת הביספוספונטים הוכחה כיעילה מאד לטפול באוסטיאופורוזיס, לאחר מחקר בן שלוש שנים בו השתתפו יותר מ-7,000 נשים במרכזים רפואיים שונים בעולם, כולל ישראל. התרופה ניתנת בעירוי לווריד במשך כ-15 דקות, אחת לשנה. במחקר נמצא כי לאחר שלוש שנות טיפול, הפחיתה האקלסטה את הסיכון לשברים בעמוד השדרה בכ-70 אחוזים מהמטופלים, ובכ-40 אחוזים את שברי הירך. העירוי לווריד עוקף את בעיית ספיגת התרופה במעי, וחוסך את אי הנוחות ותופעות הלוואי הנובעות ממגע בין טבליות ביספוספונאט לבין רירית מערכת העיכול, לכן טפול זה מתאים גם למי שגילה אי סבילות לתרופות הקיימות.

ד"ר איריס ורד, אנדוקרינולוגית בכירה במרכז הרפואי שיבא, ומנהלת השירות למחלות עצם ומינרלים שהשתתפה במחקר, אומרת: "אני מאמינה, כי טיפול בעירוי פעם בשנה עשוי להגביר את ההיענות לטפול, ויאפשר מתן טפול יעיל למי שלא יכלו עד כה לקבל את הטפולים הקיימים. הטיפול החדש יפחית באופן משמעותי את הסיכון לפתח שברים וסיבוכים כתוצאה מאוסטיאופורוזיס". בשלב זה אושרה האקלסטה רק לטיפול במחלת פאג'ט של העצם. חולי אוסטיאופורוזיס יוכלו לקבלה באישור מיוחד של הרופא המטפל והנהלת הקופה (טופס 29 ג'). מחיר התרופה כאלפיים שקלים.

אויסטה (רלוקסיפן)– התרופה פועלת על העצם ועל שומני הדם בדומה לאסטרוגן, מספקת לעצם פעולה דמוית אסטרוגן, ללא הגברת הסיכון לסרטן השד או לסרטן רירית הרחם, המיוחסות לטיפול אסטרוגני. יתר על כן: הוכח שהאויסטה מקטינה באופן משמעותי את הסיכון לסוג נפוץ של סרטן שד. התרופה נמצאה יעילה בהקטנת סיכון לשברי חוליות עמוד השדרה.

מיאקלציק (קלציטונין)– שייך למשפחת הורמוני בלוטת התריס. מאטה את פירוק העצם הספוגית המצויה בחוליות עמוד השדרה. התרופה קיימת בזריקות ובמשאף להתזה לאף, ואינה כלולה בסל הבריאות.

פורטיאו (טריפרתייד)– נגזרת של הורמון בלוטת יותרת התריס. תרופה הניתנת בהזרקה תת-עורית יומית, שבועית, או חודשית, למשך שנה וחצי עד שנתיים, יעילה בהפחתת הסיכון לשברים במצבים של אוסטיאופורוזיס קשה. התרופה אינה כלולה בסל התרופות עלות הטיפול כ-20 דולר לטיפול.

חשוב לציין שקבלת טיפול הורמונלי חלופי, או תרופות לאוסטיאופורוזיס, אינם מבטלים את הצורך לצריכה נכונה של סידן ממקורות תזונתיים ושימוש בתוספי סידן. כמן כן יש חשיבות רבה לנטילה סדירה של תוספי ויטמין D במינון הולם כדי להבטיח ספיגה יעילה של סידן במערכת העיכול והספקת סידן לעצם.

תוספי סידן
אביטל הראל נטורופתית ותזונאית בכירה בחברת סולגאר מסבירה שקיימים מספר סוגי סידן:
סידן קרבונט הוא הזול ביותר, אך ספיגתו מועטה, הוא יכול להגיע לכ-20 אחוזי ספיגה בתנאי שרמת החומציות בקיבה מספיקה. מכיוון שרמת החומציות יורדת עם הגיל, ואצל אנשים רבים החומציות מלכתחילה לא מספיקה, ספיגת תוספי סידן קרבונט היא אפסית. בנוסף הוא עלול לגרום לעצירות ואף להיווצרות אבנים בכליות. אנשים מקבלים בקופות החולים תוספי סידן קרבונט במשך שנים אינם מפיקים מהם תועלת, ואולי אף ניזוקים.

סידן ציטראט מומלץ יותר, כי 45 אחוזים ממנו נספגים בגוף. הציטראט מעכב קריסטליזציה של מלחי סידן ובכך מפחית סיכון להיווצרות אבנים בכליות. סידן ציטרט נספג גם בתנאי תת- חומציות, אינו תלוי בחומציות הקיבה, בעל זמינות ביולוגית גבוהה לעומת סידן קרבונאט ואינו מפריע לספיגת מינרלים אחרים כמו ברזל ואבץ. היחסיות בין תכולת הציטארט לסידן היא גבוהה יותר, דבר המאפשר התמוססות מירבית, לעומת קלציום קרבונאט שם היחס הפוך.
תוספי סידן ציטראט נמכרים בבתי הטבע, ובמדפי הטבע בבתי מרקחת וברשתות הפארם, במגוון רחב של מינונים ובפורמולות שונות, אך כדאי להתייעץ לפני הקניה על מנת שכל אדם יקבל את הפורמולה המתאימה לצרכיו. רוב התוספים נמכרים בטבליות.

סידן גלוקונט ולקטט – בעלי ספיגה משופרת, אך לא מופיעים בנפרד.

מדוע אם כך עדיין מייצרים סידן קרבונאט?
הראל: כי הוא זול יותר, תופס פחות נפח בטבלית ולכן ניתן לקחת ממנו כמות קטנה יותר, והוא מתאים גם לאנשים שמערכת העיכול שלהם רגישה לציטראט (חומצת לימון) סידן גלוקונט ולקטט קלים יותר לעיכול ולספיגה, אך יקרים ולא מופיעים בנפרד, אלא משולבים עם סידן ציטרט או עם קרבונט.
יש לציין שקיימת מחלוקת בין הרופאים לנטורופתים גם בעניין תוספי הסידן. הדעה הרווחת בקרב רופאים היא שאין הבדל ברמת הספיגה בין סידן קרבונט לסידן ציטראט, בתנאי שקיימת מספיק חומציות בקיבה. נטורופטים מזהירים מפני סידן קרבונט שכמות ספיגתו מועטה, והעודםפים ממנו היוצאים מהגוף עשויים ליצור אבנים בכליות.

לאה לשם, תזונאית קלינית טבעית, ומרכזת המגמה לתזונה קלינית במכללת רידמן מציעה לקחת תוספי סידן בנפרד מתוספים המכילים ברזל, כולל מולטי ויטמינים או מולטי מינרלים, כי הברזל מתחרה בסידן על אתרי הספיגה במעי. כמו כן לא רצוי לקחת את התוסף ביחד עם מזון עשיר בסידן בגלל שיכולת ספיגת הסידן בגוף מוגבלת. הסידן הזמין ביותר לדבריה הוא מהצומח כי אין בו זרחן, אך כמויות הסידן בצומח קטנות.

תוספי סידן בנוזל – הדור הבא
לתוספי סידן בנוזל יש עדיפות מעצם היותם נוזליים ואינם צריכים לעבור פירוק במערכת העיכול.

קלמגדי, היצרן: NSP ארץ הייצור- ארה"ב
דבורי גתי יוסף ממליצה למטופליה על קלמגדי- תוסף סידן נוזלי, המתאים למבוגרים ולצעירים בגיל בניית העצם. כף משקה מכילה: 500 מ"ג סידן פוספט, ציטרט ולקטט, 200 מ"ג מגנזיום, 200 יחידות בינלאומיות של ויטמין D, 1.5 מ"ג אבץ, יחד עם לציטין, וסוכר פירות.
קלמגדי מיוצר בטכנולוגיה ייחודית בה הסידן והמגנזיום ארוזים בכיס זעיר של לציטין, המהווה נשא המחדיר את המינרלים דרך דופן המעי, ובכך עוקף את מגבלת הספיגה במעיים. הלציטין הוא חומר טבעי מסיס בשומן וגם במים שספיגתו קלה.
קלמגדי נמכר אצל מפיצים עצמאיים, בבתי מרקחת ובחלק מבתי הטבע. 

קאל-מאק, היצרן: חברת NULAB ארה"ב
פורמולה הכוללת סידן גלקונט- ציטראט בתוספת מגנזיום, וויטמין C. המוצר מגיע באבקה, לאחר תהליך הכנה פשוט הוא הופך למשקה יוני שקוף בטעם לימון, המוכן לספיגה. כל מנה (כפית) מכילה 400 מ"ג סידן, 200 מ"ג מגנזיום, ו-500 מ"ג ויטמין C. למבוגרים מומלצות שתי מנות ביום. המוצר משווק בחלק מבתי הטבע ואצל מטפלים אלטרנטיביים.
ד"ר ראול רודריגז, מעיד שהכניס את הקאל מאק לשימוש קבוע במרפאתו לטיפול בחוסר סידן, בהפרעות שינה, להורדת לחץ דם, למקרים של עצירות, כאבי גב ומפרקים, להרגעה ולטיפול בהיפראקטיביות, ולדבריו הוא משתמש בו בעצמו.
ד"ר מרדכי הוכברג PhD מטפל בתזונה ועורך מגזין "תזונה פלוס", ממליץ על התוסף גם לחולי סרטן, בשל יכולתו לנטרל חומציות בדם.

סידן סנדוס- של חברת נובארטיס
מוגדר כתרופה ללא מרשם. כל טבליה מכילה 2.94 גרם קלציום לקטט גלקונט, יחד עם 300 מ"ג קלציום קרבונט. הטבליה מסיסה במים וממנה מכינים משקה תוסס בטעם לימון. לדבריה של ריקי הלוי, רוקחת בכירה בחברה, כל טבליה מספקת לגוף 500 מ"ג של סידן זמין. לאנשים מבוגרים מומלצות שתי מנות ביום. מחיר לאריזה של 20 טבליות הוא 35 שקלים. המוצר נמכר בבתי המרקחת, ברשתות הפארם ונמכר בהנחה בקופות החולים.

תוספים ללעיסה
בין הכמוסות הקשות לבין התוספים הנוזליים נמצאים תוספי הסידן ללעיסה כדוגמת "קלציצ'ו- D3 פורטה" של חברת כ.צ.ט כל טבליה מכילה קלציום קרבונט 500 מ"ג, 400 יחידות בינלאומיות של ויטמין D3 יחד עם מגנזיום ציטארט וחומרי טעם. למבוגרים מומלצות שתי כמוסות ביום. התוסף נמכר בבתי המרקחת וברשתות הפארם. מחיר לצרכן 49.90 שקלים ל-60 כמוסות.

דבורי גתי יוסף, מציינת שתוסף סידן ללא מגנזיום אינו יעיל ועלול להיות מסוכן. לדבריה המגנזיום מאפשר לסידן להישאר מסיס. סידן ללא מגנזיום שוקע במקומות שונים בגוף ועלול ליצור אבנים בכליות, הסתיידות בעורקים, ולהקטין את טווח התנועה במפרקים כגון 'כתף קפואה'.

פרופסור אדלשטיין מבהיר: "מאחר וידועה העובדה שספיגת הסידן בעייתית, חשוב לציין שמלחי הסידן האורגניים: (ציטרט, לקטט, גלקונט), נספגים טוב יותר. בנוסף מושפעת הספיגה ממסיסותו של הסידן, תוספים נוזליים נספגים טוב יותר. לכל אחד ממלחי הסידן זמינות ביולוגית שונה, הזמינות של הקרבונט, שאיננו אורגני היא כ-20 אחוז, הזמינות של סוגי הסידן האורגניים לדבריו היא 35 אחוז. לתוספים הנוזליים זמינות של כ-50 אחוז בתנאי שהם אורגניים.

פעילות גופנית
שני כוחות מכנים הפועלים על העצם הם כוח הכבידה וכוח השרירים. לחוסר פעילות גופנית נודעת השפעה שלילית על בריאות העצם לכן חשוב מאוד גם לאנשים חולים וזקנים, לא להישאר במיטה לאורך זמן, דבר שמגביר את איבוד העצם ולהקפיד על פעילות ככל שניתן. ההתעמלות המומלצת היא זו המצריכה כוח, או התנגדות, כגון: מכשירים, משקולות, טניס, ותרגילים המפעילים קבוצות שרירים רבות ככל האפשר. הליכה למשל, נחשבת לבעלת תועלת מועטה במקרה זה. קיימות שיטות התעמלות מיוחדות מטרה זו:

התעמלות בונה עצם
המרכז הארצי להתעמלות בונה עצם הוקם בארץ בשנת 1988 על ידי סמדר אייל, מורה לחינוך גופני בעלת 30 שנות ניסיון. המרכז מפעיל קבוצות לפעילות במעמס ובהתנגדות שנקראת "התעמלות בונה עצם". המרכז פועל להגברת המודעות להתעמלות בונה עצם כמניעה וכטיפול במחלת האוסטיאופורוזיס, יוזם כנסים והרצאות לקהל הרחב ומפעיל סניפים בפריסה ארצית בהם פועלות כמאה קבוצות התעמלות במסגרות שונות כגון: חברות פרטיות וציבוריות, נעמת, ויצ"ו, מתנסים, מועצות אזוריות, עיריות וועדי עובדים ועוד.

התעמלות חיזוק העצם (לשעבר "כל עצמותי")
תוכנית "חיזוק העצם" אותה פיתחה רות אלון, תלמידתו של משה פלדנקרייז, מתייחסת לחשיבות התנועה בחיזוק העצם, ומציעה סדרת תהליכי תנועה לשכלול הקואורדינציה הגופנית. השיטה מתמקדת בפיתוח יציבה עומסת משקל המסוגלת לעמוד בפעימות כוח קפיציות שעשויות לעורר את חיזוק העצם וגמישותה. התכנית נעזרת באמצעים פשוטים לפיתוח התנגדות ללחץ, כמו: הדיפת קיר, רצועת בד המשמשת כרתמה, משקולות ועוד. עד כה הוכשרו כמאתיים מדריכים בשיטה המנחים את הפעילות, והוסמכו 15 מורים להכשרת מדריכים. סוכנות החלל האמריקאית נאס"א, גילתה עניין בתוכנית ושוקלת להעבירה לאסטרונאוטים אשר בגלל שהייה במצב של חוסר כבידה בחלל, חשופים לתהליך מואץ של איבוד עצם.

עילא- העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס ולמחלות עצם
העמותה מוציאה לאור רבעון ובו מידע מעודכן על פעילויות וחידושים בנושא, מפעילה אתר אינטרנט, ויוזמת כנסים לעידוד המודעות למחלה. העמותה הפיקה קלטת וידאו ותקליטור DVD ובהם שלושה שעורים בני 25 דקות המדגימים פעילות בונה עצם בשתי גרסאות: למי שעדיין לא סבלו משברים, ולבעלי מוגבלויות.

—————————–

ייעוץ מקצועי לכתבה:
ד"ר איריס ורד, אנדוקרינולוגית בכירה במרכז הרפואי שיבא, ומנהלת השירות למחלות עצם ומינרלים
פרופסור צופיה איש שלום מנהלת היחידה למטבוליזם העצם והסידן, בקריה הרפואית רמב"ם
פרופסור שמואל אדלשטיין מהמרכז הרפואי כרמית בראשל"צ, יועץ לחברות בנושאי תזונה, תרופות ובדיקות צפיפות עצם
דבורי גתי יוסף, נטורופתית, מנהלת המרכז לבריאות ותזונה לפי סוג הדם
אביטל הראל נטורופתית ותזונאית בכירה בחברת סולגאר

הכתבה התפרסמה בירחון "חיים אחרים" גיליון 129- יוני 2007

הרפואה הגרמנית החדשה
הסתכלות שונה על הגורמים לאוסטיאופורוזיס לפי הרפואה הגרמנית החדשה
לקריאת המאמר מאת ד"ר עידן סער לחץ כאן