עולם הדבורים מלמד אותנו ענווה

ראש השנה בפתח, הילדים חזרו לבית הספר והמבוגרים נשאבים למרוץ הקניות וההכנות לחג. ראש השנה נחשב לחג הדבש, גם מי שאינו צרכן קבוע של דבש קונה צנצנת בכדי לטבול תפוח ולקוות לשנה מתוקה. במקום לכתוב שוב על הדבש בחרנו הפעם לראיין את אמנון זגרמן ואמנון בן יעקב, חברים ושותפים בעלי מכוורת "האמנונים" הותיקה במושב נטעים.

איך הכול התחיל?
לגמרי במקרה, מספר אמנון זגרמן: "בשנת 1958 יצאתי ללמוד כוורנות במקווה ישראל. הסיבה היתה שאימא שלי סבלה ממחלה במערכת העיכול ונזקקה להרבה דבש, משום שלא יכלה לעכל מוצרי מזון אחרים". הכוונה היתה להקים כוורת לצריכה משפחתית אך זגרמן התאהב בכוורנות והפך אותה למקצוע. אמנון בן יעקב למד את יסודות הכוורנות אצל הוריו שהחזיקו חמש כוורות. בשנת 1976 הצטרף לזגרמן ומאז הם שותפים, ומטפלים במאות כוורות המפוזרות ברחבי הארץ.

כוורנות היא פרנסה או תחביב?
בן יעקב: "אצלנו זה אורח חיים וגם פרנסה. אך קשה להתפרנס רק מדבורים. במקביל לענף הכוורת אנו מגדלים גם ירקות ופירות אורגניים ומחזיקים לול ופרדס. הארץ קטנה, שטחי המרעה לדבורים הולכים ונתפסים על ידי בניה, ובעקבות ירידה בכמות הגשמים גם כמות הפריחה הולכת ומצטמצמת.

לאדם עירוני נראה מקצוע הכוורנות מסוכן מאוד. מהי רמת הסיכון?
בן יעקב: מי שאלרגי לעקיצות דבורים אסור שיתקרב לכוורת. עקיצת הדבורה היא ארסית ביותר ועצם ההתנפחות עלולה לגרום לחסימת כלי דם או נשימה. למי שלא אלרגי, אני אומר: "עקיצה של דבורה עוברת תוך יום-יומיים, "עקיצה" של אדם נשארת לפעמים לכל החיים".

האם העלמות דבורים העולמית מורגשת גם בארץ?
בן יעקב: CCD היא תמותת דבורים בלתי מוסברת הקיימת גם בישראל. לתופעה יש כנראה מספר גורמים ועדיין לא נמצא לה פתרון. אחד ההסברים הוא שתדרי האנטנות הסלולאריות משבשים את תדרי הביות של הדבורים והן מאבדות את דרכן בחזרה לכוורת. סיבה נוספת יכולה להיות חומרי הדברה. דבורים מעדיפות אזורים ללא חומרי הדברה. אם מרססים עליהן, חלקן מתות, וחלקן מביאות את האבקה הרעילה לכוורת. כאשר הרעלים מצטברים ומחלחלים לדבש, משתבש תפקודה של המלכה ואחריה נפגעת הכוורת כולה.

האם לקיחת הדבש מהדבורים אינה פוגעת בהן?
הדבורים בטבע הרי מייצרות את הדבש כמזון חירום לעצמן לתקופת החורף. בן יעקב מזדעק: כוורן צריך להיות בעל נשמה ולא לשדוד את הדבורים. צריך לתת להן תנאים טובים, לטפל בהן, להעביר אותן לשדות מרעה טובים על מנת שייצרו עודפי דבש כדי שנוכל למכור את העודפים. אנו משאירים להן כמות מספיקה של דבש לחורף. במקרים של חורף קשה ותקופה ארוכה ללא פריחה יש לפצות אותן. אנו לוקחים דבש שנשאר מהקיץ, או מהכוורות החזקות ומעבירים לחלשות.

עד כמה חשוב לשמור על הדבורים?
הדבורים חשובות לקיום האנושות בצורה בלתי נתפסת. ללא דבורים לא תתבצע האבקה ותוך מספר שנים לא יישארו צמחים. דבורים בטבע כמעט ולא שורדות. הן זקוקות למים בקיץ בכדי לקרר את הכוורת, ולהגנה מפני הקור בחורף. הדבורים הקיימות כיום שייכות לזנים שעברו השבחה וטיפול. מישהו חכם אמר פעם שאם הדבורים יכחדו, שמונה שנים אחריהן תיכחד האנושות כולה.

מה דעתך על השם "דבוראי"?
בן יעקב: אנחנו התרגלנו לשם "כוורן". השם "דבוראי" עדיין קצת מוזר לנו, אך זהו שם די מוצלח, השורש שלו נכון ולכן אני מאמין שאנשים יתרגלו אליו.

מה אפשר ללמוד מהדבורים?
בן יעקב: "העיסוק בכוורנות מלמד ענווה", אנו מבינים עד כמה איננו יודעים, ומשתאים בכל פעם מחדש מעולם הדבורים ומנסתרות היקום.

האם הדבורים מזהות את המגדל אותן?
הדבורים לא מזהות את המגדל והמגדל אינו יכול לזהות אותן, אך אנו נותנים להן יחס טוב והרבה הערכה. מי שמגדל דבורים לומד להעריך את חוכמת הדבורים, את התנהגותן ומנהגיהן.
למשל: הדבורים בונות משושים – באלכסון כדי שהדבש לא ישפך. במרכז כל משושה הפונה לצד ימין, הן בונות שלוש צלעות הפונות לצד שמאל, מבחינה פיזיקאלית זה המבנה החזק והחסכוני ביותר לניצול נפח ושטח. דוגמה נוספת היא מיזוג אוויר. האנושות המציאה את מיזוג האוויר לפני כמאה שנים. הדבורים "יוצרות" מיזוג בכוורת מזה אלפי שנים. הן יוצרות טמפרטורה קבועה של 35 מעלות בקיץ ובחורף. בכדי שזחלים שלהן לא יתייבשו הן מפזרות מים בכוורת ויוצרות רוח בכנפיהן, כך נוצרת בקרת לחות. גם חלוקת התפקידים בכוורת מעוררת השתאות. אך הדבר המרשים אותי בכל פעם מחדש הוא קבלת הפנים שלהן.
לפעמים בעת העברת כוורות מאזור לאזור, חלק מהדבורים נמצאות בשטח וכאשר הן חוזרות הכוורת כבר לא נמצאת. הן מתאגדות, חגות במעגלים מעל כוורת שכנה ומבקשות להיכנס. דבורות המשמר יוצאות לקראתן ולאחר משא ומתן ו"טקס" של כשעה, הן מורשות להיכנס ומצטרפות למשפחת הכוורת החדשה. אם זה קורה לקראת החשיכה, תהליך הקבלה מתקצר מאוד. "תראי לי אדם או חברה המקבלים אנשים זרים לגור בביתם" הוא אומר.

מהן תכונות הריפוי של הדבש?
בן יעקב: הדבש הוא חומר אנרגטי ממריץ. בברית המועצות נהגו לתת לספורטאים מנת דבש לפני תחרויות. הדבש מכיל גם מרכיבים אנטיביוטיים וברפואה העממית משתמשים בו לריפוי פצעי לחץ ופצעים קשים לריפוי. מהניסיון שלנו הדבש מזרז הגלדת צלקות לאחר ניתוח. מאחר שבדבש קיימות תכונות הצמח ממנו נוצר, אנשים פונים אלינו לפעמים ומבקשים דבש מצמח מסוים לבעיות בריאות. יש לנו 25 סוגי דבש. בדבש אקליפטוס למשל, משתמשים להקלת מחלות בדרכי הנשימה. דבש דרדרים מיועד לחיזוק מערכת החיסון ודבש שיזף נחשב לתרופת סבתא לדלקות ולגירויים. יש גם ריפוי בעזרת עקיצות דבורים, אך אנו לא עוסקים בכך.

תן לנו טיפ לזיהוי דבש טהור
בן יעקב: דבש טהור ניתן לזהות רק בבדיקת מעבדה. לכן כדאי לקנות אצל כוורן מוכר ואמין. סימן שיכול לעזור הוא – התגבשות. דבש טהור מתגבש לאחר כחצי שנה. דבש שחומם מעל 35 מעלות מאבד את יתרונותיו הבריאותיים ולא יתגבש לעולם. לכן בבתי הטבע מעדיפים דבש מגובש, כך הם בטוחים שאינו מחומם.

האם יש בארץ דבש אורגני?
הדבש בארץ ברובו איננו אורגני. כדי לייצר דבש אורגני יש צורך בשטחי מרעה של שמונה ק"מ ללא שפכים והדברה, דבר שכנראה לא קיים בארץ. אך אנו מקפידים שלא להיעזר בחומרי הדברה לניקוי החלות ממזיקים. בתקופת הקיץ תוקף את חלות הדבש עש הדונג. במקרה כזה מוציאים את החלות מהכוורת, ובעבר היו מרססים אותן כדי להשמיד את העש. אנחנו קנינו מכולות קירור בהן אנו מאכסנים את החלות בטמפרטורה של אפס מעלות, למשך 48 שעות, תהליך שהורג את הפרפרים והזחלים של עש הדונג. תהליך הקירור לא הורג את ביצי העש, לכן אנו חוזרים על התהליך אחת לשבועיים במשך כל הקיץ.

הרפתקאות בעקבות הדבש
זגרמן הוא אדם מיוחד המגדיר עצמו כ"חובב אקשן". יש לו סיפורים מרתקים על הצבת כוורות באזורים לא שגרתיים. באחת הפעמים הוא נזכר: נסעתי עם פועל לאזור קונטרה בגולן, התקרבנו לצומת אחמדייה ליד גדר המערכת פתאום הופיע מולנו רכב סיור סורי, שנינו נבהלנו מאוד. יצאתי מהמכונית, פתחתי את הרשת המכסה את הכוורות, מהן יצא ענן של דבורים עצבניות. מפקד הסיור ראה את ענן הדבורים, סובב את הרכב וברח. לאחר שנרגענו, מצאתי קפל קרקע נסתר ושם הנחתי את הכוורות. אחרי שבוע קיבלתי טלפון זועם ממח"ט פיקוד צפון שביקש להוציא מיד את הכוורות. "הצלחתי לשכנע את המח"ט שבאזור צומח דרדר אדום נדיר שהדבש ממנו בריא במיוחד, והבטחתי לחזור בעוד שלושה שבועות לאסוף את הכוורות". לא פחדת לחזור לשם? שאלתי. "לא", הוא אומר, "לפגוש סיור סורי קורה אחד למיליון, אין סיכוי שזה יקרה לי שוב".

לא הכל דבש
בנוסף לעבודה הקשה, הרמת הכוורות הכבדות, חליפת הכוורן הלוהטת, מחיר הציוד, מזיקים והעלמות הדבורים, יש גם בעיית גנבות. זגרמן מספר כי באחרונה צמצמו מאוד את כמות הכוורות בעיקר בגלל מכת הגנבות שהם עומדים מולה חסרי אונים. "כל שנה גונבים מאיתנו עשרות כוורות שמועברות לשטחים וזהו נזק כלכלי עצום".

רוצים לדעת עוד?
אמנון זגרמן מנחה סיורים לקבוצות, עם הסבר על חיי הדבורים, ביקור וטעימות בגן הירק, בלול אורגני ובמשק העזים והגבינות. משך הסיור כשלוש שעות שבסופן הוא מספר סיפורי ריפוי בדבש וסיפורים מחייו.
פרטים נוספים באתר: www.amnonim.com

הכתבה התפרסמה במגזין "עיתון חי"