איזון חיים היא שיטת טיפול המתייחסת לכל מישורי חיינו: בריאות פיזית ונפשית, בחיים האישיים ומקצועיים, במשפחה, מערכות יחסים, הבית ומקום העבודה. השיטה עושה שימוש ב"כרטיסי וורטקס"- טכנולוגיה של מגנטים מוטענים אנרגטית לאיזון ולהגנת הגוף, הבית וסביבת החיים שלנו. את השיטה פיתח ההילר ג'ף לוין, המסביר כי מחלה נוצרת תחילה ברבדים העדינים שלנו ורק מאוחר יותר מתבטאת בגוף הפיזי וחודרת לתאים. הטיפול בשיטה זו נועד למנוע ולטפל בשורש האנרגטי והרגשי שעומד בבסיסן של מחלות פיזיות.
ג'ף לוין
ג'ף לוין נולד בדרום אפריקה. משפחתו עלתה לארץ בנערותו, הוא חי כאן מספר שנים ואף התגייס לצבא. לאחר השירות חזר לדרום אפריקה ולמד ארכיטקטורה. במקביל למד ותרגל שיטות טיפול ואמונות רוחניות שונות. לאחר שנים של לימוד והתנסות פיתח את שיטת הטיפול BAT. לאחר יותר מעשרים שנות פעילות, הרחיב את שיטתו שנקראת כיום "איזון חיים" – life-alignment.
לוין גר כיום בקנדה ומלמד איזון חיים בארה"ב, אוסטרליה, ניו זילנד, אירופה ודרום אפריקה, ומגיע גם לישראל.
מזה שנים אני שומעת על לוין ושיטתו, אך רק לאחר קריאת הספר "איזון חיים" שנכתב על השיטה והופיע באחרונה בעברית, נדלקתי והסתקרנתי ולשמחתי נפלה בחלקי ההזדמנות לחוות את השיטה במסגרת סדנה.
במהלך סדנה בת שמונה שעות, בחר ג'ף מידי פעם מטופלת וטיפל בה מתוך כוונה להעניק דרכה טיפול לכל המשתתפים. כיצד יתכן שהיושבים בקהל יקבלו טיפול דרך מישהו אחר? למען האמת הייתי די ספקנית. מאחר וקשה להסביר את השיטה פשוט אספר מה קרה שם, הן למטופלות שזכו לטיפול אישי והן לי כאחת מהמשתתפים. שמות המטופלות בדויים.
הטיפול הראשון
המטופלת הראשונה שעולה על המיטה היא רותם שסובלת מכאבי גב ממושכים עם הקרנה לרגל. בעיה שלדבריה קיבלה בתורשה מאימא שלה. ג'ף מתחיל באבחון באמצעות שאלות ובדיקה במטוטלת. הוא מחפש נקודות חולשה בגוף הפיזי, במערכת העצבים ובנקודות זמן הדורשות התייחסות. כמו כן יש לו טבלת מילים שבדרך כלשהי הוא מקבל מידע על מילה שעומדת בשורש הבעיה של רותם. ג'ף מזהה את המילה: "לדחוף" (TO PUSH) ושואל את רותם כיצד היא מתחברת למילה זו. רותם מספרת שבילדותה הייתה ילדה שקטה ומופנמת והוריה דחפו אותה ולחצו עליה להיות פעילה יותר. לחץ ההורים היה קשה עבורה, אך עם השנים הפכה היא עצמה לפושרית כלפי הסובבים אותה ובעיקר כלפי עצמה. רותם נולדה בארץ אחרת. ג'ף שואל מה קרה בשנת 1992 ומסתבר שבאותה שנה גרה בארץ. הייתה לה ילדה קטנה והיא התבשרה על תחילתו של הריון שני. בעלה היה מובטל ורותם החליטה לחזור איתו ועם הילדה לארץ מוצאה. שם ליד הוריה, חשבה שתרגיש מוגנת יותר, מה שאכן קרה, אבל בו זמנית נאלצה לחזור ולהתמודד עם הלחץ מצד הוריה ובעיקר מצד אימא שלה.
בשלב זה שואל ג'ף את משתתפי הסדנה כיצד הם מתחברים למילה "לדחוף" ומסתבר שרובנו מתחברים למילה זו, כל אחד מזווית שונה. במהלך הטיפול הוא נעזר בהילינג, בכרטיסי וורטקס, פרי פיתוחו שהם חלק מהשיטה ובשאלות מכוונות. את דיוק הטיפול הוא בודק כל הזמן באמצעות קינסיולוגיה (מבחן השרירים) על היד של רותם.
לאחר כשעה וחצי של טיפול מגלה רותם בעצמה את הסיבה לכאבים שלה: הכאבים היא אומרת הם סוג של הגנה מפני לחצם של ההורים, אלה לא סתם כאבים, אלא בדיוק אותם כאבים של אמה, אשר משמעותם לדבריה: "הניחו לי, אל תלחצו עלי כי יש לי כאבים". בעקבות תובנה מטלטלת זו שנפלה על רותם במפתיע, נרגע הכאב ברגל ובמשך השעות עד לסוף הסדנה נחלש גם כאב הגב. רותם תזדקק מן הסתם לטיפולים נוספים, אבל כאשר מגיעים לשורש הבעיה, הריפוי יהיה מהיר ויסודי יותר. ג'ף מסביר שלא פשוט לעשות שינוי אמונות כאשר כל המסלולים במוח כבר מקובעים, אך אם רוצים זה אפשרי. לדבריו גם בגיל 95 ניתן לשנות מסלולים במוח שנוצרו בגיל צעיר.
לטיפול השני מוזמנת לילי
לילי טוענת שהיא מאוזנת ואינה מבינה מדוע ג'ף בחר לטפל בה. לאחר בדיקה במערכת העצבים ובצ'קרות עולה המילה "אני"- (I am). ג'ף שואל מה משמעות המילה לגביה. לילי אומרת שהמילה "אני" לא קיימת בחייה. היא עסוקה מאוד בטיפול בילדים, בבעל, בבית ובעבודה ואין לה זמן לעצמה. בבדיקה עולה שלילי נולדה בהריון בו אימא שלה עשתה רישיון נהיגה והייתה לחוצה מאוד לעבור את הטסט לפני הלידה. לדבריה אימא שלה סיפרה שניגשה לטסט עם בטן של חודש תשיעי שהתחככה כל הזמן בהגה. האם יש קשר לכך שלילי סובלת מסטרס וחרדות? לילי עצמה קיבלה רישיון נהיגה רק אחרי הטסט השביעי, כי הרגל של הקלאץ' רעדה לה בזמן הטסטים. האם יש לקשר להריון של אימא שלה? האם יש קשר לרגל של רותם המטופלת הקודמת? ג'ף אומר שהרבה ילדים נולדים בחרדה לאחר שספגו הורמונים של סטרס בהיותם ברחם ובזמן חרדה הדם זורם לרגליים, על חשבון איברים אחרים.
ג'ף שואל למי מהמשתתפים יש בעיה עם המילה "אני". רבים מאיתנו מצביעים והוא מזמין שישה משתתפים לעמוד מסביב ללילי ולקבל טיפול יחד איתה. כל אחד מהם מתמודד עם המילה "אני" מנקודת מבט אחרת. שני בחורים סיפרו שגדלו בקיבוץ ושם המילה "אני" כלל לא הייתה קיימת בלקסיקון אלא רק המילה "אנחנו". כיום הם לומדים להשתמש ב"אני" ולדאוג לצרכי האני הפרטי שלהם. ג'ף מנחה את לילי לחוות שוב את היציאה שלה מהרחם. היא רוצה לרוץ החוצה אך הדרך חסומה. כולנו מתבקשים לדמיין את הלידה בה נולדנו. מישהי משתפת שלפני היציאה מהרחם היא מרגישה שיגרם לה נזק, ואכן היא נולדה בלידה מסובכת כאשר חבל הטבור כרוך על צווארה. לילי מספרת על קושי להתנתק מחבל הטבור של אמה, למרות שהיא יודעת כי הלידה הייתה קלה מאוד. ג'ף מנחה את לילי ואת כולנו לדמיין נפש תאומה שמחזיקה בידנו ולחוש שאיננו לבד. לילי שהיא במקרה גם בת מזל תאומים, רואה זוגות רבים של תאומים מסביבה ומרגישה עכשיו בטוחה יותר. ג'ף מסביר שרובנו לא קיבלנו תמיכה מספקת מאימא שלנו ולכן אנו מחפשים תמיכה זו במהלך כל חיינו. ג'ף מעודד את לילי לשחרר את הפחד ולצאת מהמרחב המוגן – שהוא הרחם. הוא משמיע מוסיקת מדיטציה נעימה ומנחה את כולנו לומר: "אני מסוגל/ת לקבל אהבה, אני מקבלת אהבה, אני חשובה, אני אהובה, מגיעה לי אהבה".
המטופלת השלישית היא נורית
ג'ף מגלה אצל נורית בעיה בגרעין התא ובצ'קרת מקלעת השמש שאחראית על "אמון". עולות המילים "בדידות" ו"חשדנות". נורית מספרת על תחושת תקיעות בחייה וכן חוסר תמיכה ואמון מצד הסובבים אותה. ג'ף מסביר שחוסר תמיכה מהסביבה הקרובה יוצרת תחושת בדידות וחוסר איזון בגרעין התא בו נמצא הדי.אן.איי. שלנו. לדבריו חוסר איזון זה קיבלה נורית בתורשה מהוריה. ג'ף מבקש מנורית לחוש את הבדידות והספקות. היא משתפת: "אולי לא בחרתי נכון, אולי אני לא במקצוע הנכון, אולי אני מבזבזת זמן על מטרה שלא אשיג?" ג'ף בודק ומגלה שמקלעת השמש שלה מתכווצת. פתאום הוא שואל מה קרה ב-2007? נורית מספרת שבשנה זו הייתה בהריון לאחר תקופה ארוכה שלא הצליחה להרות. לדבריה "ידעה" שיהיה לה קשה להיכנס להריון כי זה משהו שמאוד רצתה וכל דבר שהיא רוצה בא בקשיים. אמונה זו אופיינית לאנשים הזקוקים לשליטה. ג'ף עובד עם נורית ואיתנו על שינוי הנוסחה ועל יכולת לוותר על שליטה. אנו משננים את המשפטים: "אני פתוחה לקבל עזרה מהיקום", "אני מוכנה לקבל עזרה מהיקום", "אני מאפשרת קבלת עזרה מהיקום". ג'ף מנחה מדיטציה בדמיון מודרך, במהלכה הוא מבקש מאיתנו "לקפוץ" לנהר גועש. לרבים מאיתנו זה קשה. מישהי מדמיינת שהיא קופצת לאחר היסוסים רבים יחד עם חברות ואז הקפיצה הופכת לאפשרית עבורה.
בשלב זה התחלתי להשתעל ולהיחנק, בשום אופן לא יכולתי לדמיין את עצמי קופצת לנהר. יצאתי מהמדיטציה, ניגשתי אל מתקן המים, שתיתי, נרגעתי קצת וחזרתי לתהליך. "עטפתי" את עצמי בדמיון בהמון מצופים כתומים ורק אז העזתי לקפוץ למים ולהיסחף בזרם. ג'ף מנחה אותנו לומר משפטים שנטמעים בתת ההכרה שלנו: "אני מוכנה להיכנס לזרם הנהר, גם אם זה ישנה את חיי", "אני מרגישה את הפחד ומוכנה להסתכן", "אני מסוגלת לזרום עם החיים מבלי לדאוג לתוצאות".
הטיפול הרביעי מרגש במיוחד
המטופלת רונית עלתה על מיטת הטיפול והסבירה שכיום חיה מאוזנים והכול בסדר איתה, ג'ף בודק ועולה בעיה במערכת העצבים הסימפתטית (שאחראית על תגובה מיידית בעת סכנה) ובמערכת הנשימה. רונית מספרת שהתאלמנה ב-2004 ולאחר מות בעלה סבלה מבעיות נשימה, אבל כיום היא מרגישה מצוין. אז מה בכל זאת הבעיה?
ג'ף שואל מה קרה בשנת 1983 רונית נזכרת שזו השנה בה השתחררה מהצבא וחלום חייה היה להיות שחקנית. היא באה הביתה וסיפרה בשמחה שנרשמה ללימודי משחק. אך הוריה לא התלהבו. אמה עיוותה את פניה ואמרה "לא ייצא מזה שום דבר" ואכן רונית לא הפכה לשחקנית. רונית מעידה שכיום היא סופרת מצליחה וכבר מזמן התגברה על האמירה האומללה של אמה, אך בדיקת השרירים אומרת שאנרגית הרגע ההוא עדיין קיימת בגוף. רונית מספרת שמגיל צעיר ידעה שהיא צריכה להיות אימא לעצמה כי מעולם לא זכתה לתמיכה מאימא שלה וכאשר אין תמיכה מהאם נוצרת בדידות וצורך קבוע באישור מהסביבה. ואכן המילה שעולה היא "רישיון" – (License) שהופכת לדפוס חוזר בחייה. ג'ף מעלה את ההשארה שאולי אמירתה של אמה דווקא הובילה את רונית לגלות את הייעוד האמיתי שלה בכתיבה, אך יש צורך לרפא את הפצע הישן. ג'ף מחזיר את רונית לרגע ההוא בשנת 1983. בתהליך של מדיטציה מרגשת היא מצליחה להשתחרר מרגשות קשים שצברה נגד אמה ומהרבה עצב. היא מחבקת את הילדה שבה ומשחררת את תסכולי הילדות שחוותה. ג'ף מוביל את רונית לתהליך של יצירת סרט חדש ואופטימי בעזרת סבתא, שכלל לא הכירה, ומעודד אותה לחוש חמלה כלפי אמה. בשלב זה ג'ף מזמין את כולנו לעמוד סביב מיטת הטיפול ולעזור לרונית בתהליך המרגש שהסתיים אצל רבים מהמשתפים בדמעות אישיות לגמרי.
התרשמות אישית
באתי לסדנה עם כאב בטן מטריד שנרגע באופן מפתיע לאחר ענידת תליון הוורטקס שקניתי. יצאתי מהסדנה בתחושת שחרור נפלאה, "אבל כך יוצאים מכל סדנה", אמרתי לעצמי. צריך להמתין מספר ימים ולראות אם יהיו לטיפול השלכות על החיים בימים ובשבועות שאחרי.
לאחר שבועיים
איכות השינה השתפרה פלאים לאחר תקופה ארוכה של הפרעות שינה. אני קמה שעה אחת מוקדם יותר מהשעה הרגילה ומקדימה לשכב לישון. זה קורה באופן טבעי לגמרי ומאחר והשעון הביולוגי שלי הפוך, זו מתנה מבורכת. מעבר לכך אני ערנית ומרוכזת יותר במהלך היום ומצליחה לעבוד לאחר תקופה ארוכה של עייפות והפרעות ריכוז. הדאגות המעיקות שקדחו במוחי באופן קבוע, עברו לשכון במוחו של מישהו אחר. אני רגועה יותר למרות שהמציאות לא השתנה. נותר לי הרבה חומר למחשבה שעדיין לא סיימתי לעבד, יש מצב שאלך לטיפול אישי.
מידע נוסף באתר של איזון חיים