קנאביס רפואי

קנאביס  רפואי – מיתוסים מול מציאות
קנאביס המכונה גם מריחואנה הוא סם פסיכו אקטיבי, המופק מחלקים של הצמח קנאביס סאטיבה. הקנאביס נחשב לסם הנפוץ ביותר בעולם וברוב מדינות העולם מוגדרים השימוש, הייצור והמכירה שלו כבלתי חוקיים. בשנים האחרונות הוכנס הקנאביס לשימוש רפואי במדינות רבות בעולם וגם בישראל. הרופאים לומדים אותו ועדיין אין מספיק מחקרים וידע מעשי לגבי יתרונותיו.

ביום עיון והדרכה שנערך בבית החולים איכילוב
בהשתתפות רופאים ונציגי משרד הבריאות הופרך המיתוס שקאנביס הוא תרופת פלא הפותרת כל בעיה. יחד עם זאת יש מצבים שהקנאביס מועיל מאוד היכן שכל התרופות כשלו.

קנאביס רפואי נמצא יעיל למקרים הבאים:
א. לשיכוך כאבים כאשר תרופות לא הועילו, לכאבי סרטן וכאבים נוירופתיים
ב. למקרים של חוסר תיאבון בעקבות מחלה, כמו סרטן למשל
ג. לשיפור התחושה הכללית והמוטיבציה של החולה להבריא
ד. לחולי מחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן וקוליטיס
ה. לחולי טרשת נפוצה MS
ו. להלומי קרב המתקשים להירדם
ז. יש עדויות שהסם מועיל לחולי גלאוקומה, אך המחקרים בנושא דלים

הבדלים בין קנאביס רפואי לקנאביס רחוב
קנאביס הנמכר ברחוב מכיל כ-2 גרם THC. בקאנביס הרפואי המינון ההתחלתי הוא 20 גרם. (לעתים רחוקות מתחילים מ-10 גרם). יש חולים הצורכים יותר מ-100 גרם ביום. פרופסור יששכר הרמן מנהל המרכז לטיפול בנפגעי סמים ביפו, הסביר כי המונח "קנאביס הרפואי" אינו מדוייק, מאחר ואין זו תרופה, המטופלים מקבלים צמח שהוא סם לכל דבר. לכן ההגדרה המועדפת לדעתו היא: "קאנביס למטרות רפואיות".

מיתוסים
המיתוס הנפוץ ביותר שקנאביס אינו ממכר- הסתבר כשגוי. על פי מחקרים כעשרה אחוז מהמשתמשים יתמכרו ויזדקקו לסם למשך כל חייהם ואף יאלצו מידי פעם להגדיל את המינון. ההתמכרות איננה רק נפשית, כפי שנהוג לחשוב, אלא גם פיזית, אותה אפשר לראות בתינוקות הנולדים עם תופעות של קריז וזקוקים לגמילה לאחר שקיבלו את הסם מאמם עוד ברחם.

האם נכונה האמונה שקנאביס מרפא סרטן?
לפעמים הקאנביס אכן מרדים את המחלה, אך במקרים אחרים דווקא מאיץ את התפתחותה והדבר אינו ניתן לחזוי מראש. אם חשבתם שאין בסם זה סיכונים תחשבו שוב. לקנאביס יש תופעות לוואי וסיכונים שלא תמיד ידועים או ניתנים לצפיה מראש.

תופעת לוואי וסיכונים
להבדיל מתרופות בהן תופעות הלוואי ידועות וכתובות בעלון המשתמש, תופעות הלוואי של הקנאביס ידועות רק בחלקן. מאחר והנושא לא נחקר דיו, תופעות חדשות מתגלות עכשיו תוך כדי שימוש. תופעות ידועות הן סחרחורות שעלולות לגרום לנפילות; התקפי חרדה; עייפות; תיאבון מוגבר; עליה בדופק, יובש בפה, ירידה זמנית בלחץ הדם וברמת הסוכר, לכן חולי סוכרת צריכים להיות ערוכים לכך. במקרים מסוימים גורם הקנאביס להתפרצות של מחלת הסכיזופרניה. אמנם זה קורה רק אצל מי שמועד לכך, אך לא ניתן לחזות זאת מראש. לדברי הרופאים שימוש בקנאביס אצל ילדים ולנערים בגיל הגדילה עלול לגרום לנזקים במוח שעלולים להיות בלתי הפיכים. בנוסף לכך אין עדיין מידע לגבי השפעת הקנאביס באינטראקציה עם תרופות.

סקירת מצב בארץ
השימוש בקנאביס למטרות רפואיות מותנה בקבלת רישיון ממשרד הבריאות. ד"ר יהודה ברוך, פסיכיאטר מנהל בית החולים אברבנאל שאחראי על תחום הקנאביס הרפואי במשרד הבריאות, הציג תמונת מצב: בישראל כיום כ-9000 מטופלים בעלי רישיון לקבלת קנאביס למטרות רפואיות, מתוכם כ-900 בתל אביב. על מנת לקבל רישיון, יש לפנות לרופא המטפל או לרופא המשפחה, אשר ימלא טופס מפורט, וישלח אותו לאישור משרד הבריאות.
ד"ר ברוך היה עד לא מזמן המאשר היחיד בארץ לרישיונות אלו. בעקבות העומס הרב, מינה משרד הבריאות רופאים נוספים שתפקידם לאשר או לדחות את הבקשות. לדברי הרופאים הלחץ מצד החולים עצום. ד"ר סילביו בריל מנהל המרפאה לטיפול בכאב במרכז הרפואי תל אביב, סיפר על מטופל שהגיע למרפאתו ואיים להצית עצמו אם לא יקבל מרשם לקנאביס. אישור לחולי סרטן הסובלים מכאבים הם משתדלים לספק תוך 24 שעות, תהליך האישור לחולים אחרים נמשך כחודש, וקרו מקרים שהחולה מת לפני קבלת האישור.

לא מחדשים רישיון
את הרישיון יש לחדש אחת לששה חודשים, ולמרבה הפלא כחמישים אחוז מבעלי הרישיון לא מגישים בקשה חוזרת. מדוע? בגלל תופעות הלוואי או בגלל שהקנאביס לא הועיל להם.

כתובת אחת
יש לציין כי באישור שמקבל המטופל נרשמת כתובת בה מותר לו לקחת את הקנאביס. אם המטופל מועבר לבית חולים, או נוסע לחופשה, לא יוכל להשתמש בקנאביס במקום אחר שאינו רשום ברישיון. מחיר רכישת הקנאביס הרפואי לבעלי רישיון הוא 350 שקלים בחודש.

מדיניות משרד הבריאות
בעבר ניתנו מרשמים לקנאביס בקלות רבה יותר. כיום מנסים לעצור את הביקוש. מאשרים בקשות של חולים אשר מיצו כל דרך טיפול אחרת. אישורים ניתנים בקלות רבה יותר לקשישים ולחולים אונקולוגיים סופניים הסובלים מכאבים. חולים צעירים יתקשו יותר לקבל מרשם גם אם הם חולי סרטן. למה? כי 10 אחוז מהמטופלים יתמכרו, ויאלצו לצרוך קנאביס עד סוף חייהם. בכנס הוצגו מקרים כאלה, למשל: אישה שחלתה בסרטן לפני 18 שנה. מאז נרפאה וכיום היא מתפקדת היטב, אך ממשיכה לצרוך קנאביס. חייל המבקש עזרה כי ברצונו להיגמל לאחר ארבע שנות עישון, ודוגמאות נוספות. לאור הבעיה שנוצרה הוקמה במרכז הרפואי שיבא מחלקת גמילה עבור חולים שקיבלו קנאביס במרשם, ולאחר שהחלימו נשארו מכורים לקנאביס.

THC – CBD
חשוב שצמח הקנאביס יכיל שני חומרים פעילים: THC – CBD ביחס שווה. מאחר וזהו צמח ולא תרופה, אין אפשרות לשלוט בכמות החומר הפעיל. קיימים בארץ ארבעה חקלאים מורשים המגדלים ארבעה זנים, השונים ברמת החומרים הפעילים שבהם. למרבה הצער במקרים רבים אין איזון בין THC לבין CBD. זן מסוים שהועיל לחולה בחודש שעבר, יכול שלא להשפיע עליו בקניה הבאה, כי רמת החומר הפעיל, והיחס בין THC – CBD השתנו. משרד הבריאות מחייב את המגדלים להביא אחת לשלושה חודשים דגימות מהצמחים לבדיקה.

שינויים צפויים אחרי ינואר 2013
כיום קונים החולים את הצמח ישירות מהחקלאי אך בקרוב צפויים שינויים. באחרונה הוקמה חברת "שראל" אשר תרכז את הנושא החל מינואר 2013. החברה תקנה את הצמחים מהחקלאים, תתחייב לבדיקות איכות, והחולים ירכשו את הצמח בבתי המרקחת תמורת מרשם. כמו כן יש כוונה להרחיב את ההיצע ל-24 זנים, וברישיון יופיע שם הזן הניתן לכל חולה.
ד"ר ברוך סיפר שבימים אלה מפתחים תוכנה שתכיל את המידע על כל זני הצמחים, קיים למשל זן המתאים לחולי טרשת נפוצה, וזן אחר המתאים יותר לחולי קרוהן. כרגע לא ברור מי מחליט איזה זן מוצע לחולה.

צורות שימוש
הקאנביס הרפואי ניתן בצורות הבאות: אידוי, שמן לבליעה, עוגיות, מריחה לבעיה מקומית, או עישון. דווקא עישון אינו מומלץ. לדברי הרופאים בעת בעירת הצמח נוצרים חומרים רעילים ומסרטנים בדיוק כמו בעישון סיגריות. דרך השימוש המומלצת היא אידוי, אם כי היא יקרה יותר, או בבליעה. בפועל לעתים חולים שאינם מרוצים מדרך השימוש המומלצת על ידי הרופא, מקבלים עצה אחרת מחבר או מהחקלאי ומאמצים אותה.

תרופות קנאביס
מאחר ולא ניתן לשלוט במינון החומר הפעיל בצמח, פותחו מספר תרופות קאנביס. בתרופה המינון מבוקר ואחיד תמיד. לארץ הגיעה בינתיים תרופה אחת: "סטיבקס" (Sativex) הניתנת בצורת תרסיס אותו מתיזים אל חלל הפה. הרופאים מעדיפים שימוש בתרופה ולא בצמח. אך התרופה אושרה בינתיים רק לחולי טרשת נפוצה אשר לא הגיבו לתרופות אחרות. על מנת לקבל סטיבקס נדרש החולה למלא טופס 29 ג'. מחיר התרופה 3,000 שקלים לחודש, אך לאחר קבלת אישור, בעלי ביטוח משלים יוכלו לקבלה בקופות החולים תמורת 300 שקלים בלבד. בעקבות זאת מנהלת העמותה לקנאביס רפואי בישראל, המייצגת את החולים, מאבק לאשור התרופה לכל בעלי הרישיון המעדיפים תרופה על פני צמח.

השפעות הקאנביס על כושר הנהיגה
פרופסור יוסף ריבק, מנהל המכון הרפואי לבטיחות בדרכים במשרד הבריאות, ציין כי השפעת הצמח נכרת לפחות שש שעות מרגע צריכתו. הקאנביס משפיע על הריכוז, מהירות התגובה וקורדינאציה. הדבר נבדק בסימולטורים ולכן אסור לנהוג בהשפעת הקנאביס הרפואי כשם שאסור לנהוג בהשפעת כל סם אחר. יש חולים הצורכים קאנביס שלוש – ארבע פעמים ביום והמשמעות היא שאסור להם לנהוג כלל. השילוב בין קנאביס לאלכוהול הופך אותו לקטלני עוד יותר.

האם יש לשלול את רישיון הנהיגה לחולים אלו?
יש הטוענים שכן, אך הדבר עדיין לא נעשה בארץ. פרופסור ריבק ממליץ להוריד מהכביש לפחות נהגים מקצועיים כמו נהגי אוטובוס, נהגי הסעות ומשאיות כבדות, שנהיגתם בהשפעת סמים היא פצצה מתקתקת. בעבר נדרשו הרופאים לדווח על מטופלים בעלי מרשם לקנאביס. אך משרד הבריאות המליץ שלא להתייחס לקנאביס באופן שונה מאשר לתרופות אחרות, ולכן בוטלה חובת הדיווח.

קנאביס בשירות חולים אונקולוגיים
ד"ר עידו וולף, מנהל מכון הכימותרפיה במערך האונקולוגי של המרכז הרפואי תל אביב, דיבר על התועלת בקנאביס לחולים אונקולוגיים. לדבריו הוא יעיל לשיכוך כאב, מגביר תיאבון אצל חולים שאיבדו תיאבון בעקבות הכימותרפיה, ובעיקר משפר את הרגשתם הכללית. ד"ר וולף ציין שגם במקרים שהכאב לא עובר, החולה מתמודד עמו טוב יותר בהשפעת הקנאביס.

קנאביס בשירות חולים במחלות נוירולוגיות
ד"ר אמנון מוסק, מנהל המרפאה לכאבי ראש ופנים וסגן מנהל המחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), סקר עבודות שבדקו השפעת קנאביס על אפילפסיה, פרקינסון, ומיגרנות. במחקרים שנערכו בחיות מעבדה נרשמה ירידה במספר התקפי האפילפסיה ובשכיחותם. לא נערכו מחקרים על בני אדם. מחקר אחד עקב אחר חולי אפילפסיה שלקחו קנאביס ביוזמתם הפרטית, ולטענתם היתה לצמח השפעה חיובית על מספר ההתקפים ועצמתם. על הפרעות תנועה נערכה עבודה אחת שאינה מוגדרת כמחקר. אין עדיין מחקרים לגבי יעילות הקנאביס בטיפול במיגרנה.

קנאביס לחולי קרוהן וקוליטיס
ד"ר הנית ינאי, מהמכון למחלות דרכי העיכול והכבד במרכז הרפואי תל אביב, וד"ר תמנע נפתלי מהמכון לגסטרואנטולוגיה ולמחלות כבד בבית החולים מאיר, הציגו נתונים ממחקרים שנערכו בארץ ובחו"ל, והראו שיפור מרשים במצבם של חולים במחלות קרוהן וקוליטיס. מהממצאים עולה שהקנאביס מרגיע את תנועתיות המעיים ולכן מקטין את מספר היציאות של חולים אלו הסובלים משלשולים מרובים. הקנאביס מעודד תיאבון, משפיע על תחושת ההנאה מאוכל, ועל המוטיבציה לאכול החשובים מאוד למי שמאבד משקל.
במחקר השתתפו 30 חולי קרוהן אשר טופלו במשך שלוש שנים בקנאביס. אצל רובם ניכר שיפור כלשהו. לפני המחקר נזקקו 26 מתוכם לסטרואידים. לאחר הטיפול בקנאביס רק ארבעה המשיכו לקבל סטרואידים. כולם קיבלו מינון אחיד בעישון, ולא נזקקו להגדלת מינון. כעת מתנהל בשיבא מחקר חדש על חולי קרוהן קשים שחלקם כבר עברו ניתוחים, והתנסו בכל התרופות הקיימות. המחקר נמשך שמונה שבועות. הקנאביס הכניס את חלקם לרמיסיה (הפוגה) במחלה. ד"ר ינאי הציגה צילומי מעי של חולים לפני ואחרי השימוש בקנאביס והצילומים היו מרשימים ביותר. מעי דלקתי ומלא בכיבים נראה לאחר שמונה שבועות של טיפול – נקי לגמרי. בעקבות זאת מקווים להרחיב את המחקר.

לסיכום
השימוש בקאנביס לצרכים רפואיים הוא חדש, המחקרים הקיימים דלים ולא מספקים. הרופאים עצמם מעידים כי חסר להם ידע והם זקוקים למחקרים ולהדרכה רצינית יותר. לדברי אחד הנואמים המצב כיום הוא ש-9000 בעלי הרישיון משתתפים בסוג של פיילוט והמערכת לומדת עליהם את הנושא. "בעוד שנתיים-שלוש נדע יותר" אמר ד"ר ברוך. לאור זאת ההתלהבות בקרב הציבור מוגזמת, כדאי לשקול סיכונים מול תועלת לפני שרצים לרופא לקבלת מרשם.
יחד עם זאת יש מצבים שהקנאביס מועיל ומקל על סבלו של החולה, לכן יש לקדם בברכה את השימוש בו לצרכים רפואיים ואת עצם שילובו במערכת הבריאות.

בתמונה: צמח הקנאביס סטיבה
צלם: Benutzer:Michael w מתוך פרוייקט השיתוף של ויקיפדיה

המידע מתפרסם כשירות לציבור ואין לראות בו התוויה רפואית או המלצה לשימוש בקנאביס.
שאלות רפואיות יש להפנות לרופא המטפל.

המאמר מבוסס על יום עיון והדרכה שנערך בבית החולים איכילוב בסוף יולי 2012