מאת: גדעון מילק
בעידן העכשווי, חלק גדול ממשימות העבודה, כבר אינן מחייבות פעילות פיזית, ממשית, אלא מבוצעות, אגב תנוחת ישיבה ממושכת.
בתום יום העבודה, לאחר שכבר ישבנו במשך רוב שעות היום – אנו ממשיכים לנהל אורח חיים "יושבני" (sedentary) במשך שעות ארוכות, גם לאחר מכן: בעת נהיגה, בישיבה מרתונית מול מסך הטלוויזיה או המחשב, בבית הקפה, בלימודים, בהצגת תיאטרון ועוד. גם ילדי הדור החדש מעבירים את רוב שעות היום בישיבה ואינם פעילים יחסית לדורות קודמים.
על ישיבה ממושכת אנחנו משלמים מחיר כואב, תרתי משמע. מחקרים קובעים כי אורח חיים יושבני מקצר את תוחלת החיים, פוגע במערכת החיסון, מעלה את הסיכון ללקות במחלות מטבוליות ובמחלות כלי-דם, אך בעיקר פוגע במערך השלד/ שריר, שהיא מערכת התנועה בגופנו.
ישיבה ממושכת מכווצת ומקצרת את כל השרירים המעורבים בהחזקה ממושכת של כפיפת הגוו וכפיפת הגפיים התחתונות. התכווצות ממושכת של שרירי הגב ושרירי הבטן גורמים לעומס ולחץ מכני על החוליות המותניות (Lumbar) אשר נושאות את משקל פלג הגוף העליון וכן ללחץ על שלוחות העצבים היוצאים מעמוד השדרה ומעצבבים את איברי פלג הגוף התחתון.
תכנון ארגונומי
תכנון עמדת המחשב על- פי עקרונות הנדסת אנוש תקניים מבטיחה מזעור של נזקי ישיבה ממושכת.
מן הראוי שהכיסא או המושב עליו אנו יושבים בעבודה וגם בעת מנוחה יהיה מותאם לסוג הפעילות. למרבה הצער חלק גדול מכיסאות העבודה בשוק הינם מוצרי מדף סטנדרטיים המיוצרים בייצור המוני, לא תמיד על-פי עקרונות הנדסת אנוש תקינה, וכמובן ללא התאמה אישית והתחשבות בהבדלי מבנה גוף, גובה, משקל וכדומה.
ישיבה ממושכת, תוך כפיפה ורכינה לעבר צג המחשב בנוסף לחוסר תנועה של הגפיים התחתונות, גורמים כאמור לעומס יתר על הגב התחתון, מגבירים את הלחץ על הדיסקים הבין-חולייתיים בעמוד השדרה וכן גורמים ליצירת קשת מוגברת של חוליות הצוואר. לכל אלה תרומה מכרעת להופעת בעיות אורתופדיות, תסמינים של כאבים ולעיתים, אף לתופעות של בלט דיסק ופריצות דיסק.
הנזקים הנוצרים כתוצאה מאורח חיים זה של ישיבה וחוסר פעילות פיזית, משימוש לקוי בעמדת המחשב, המקלדת והעכבר, וכן כתוצאה מארגון לקוי של עמדת העבודה, גורמים לפגיעות נפוצות כגון: תסמונת תעלת כף היד, דלקת האמתחת, דלקת העצב, דלקות גידים, תסמונת ראיית מחשב CVS – Computer vision syndrome וכן לנזקים היקפיים במערכת שלד/ שריר (MSD – Muscular skeletal Disorders) – וזו רשימה חלקית בלבד.
בעקבות התגברות המודעות לחשיבותה של ישיבה נכונה והתאמתה האישית לצורכי הגוף, פותחו בשנים האחרונות מספר סוגים של מושבים במטרה לעודד ישיבה ארגונומית. למשל: כיסאות כריעה, כיסאות אורתופדיים מתכווננים, כיסאות יוגה, וכיסאות ישיבה משתנים, המיועדים למנוע נזקי ישיבה ממושכת.
עקרונות ארגונומיים לתכנון עמדת ישיבה תקינה:
– יש לוודא שגובה המושב וגובה משענות הידיים יתאימו לממדיו של המשתמש/ת.
– חשוב שגובה שולחן המחשב יתאים לממדיו של המשתמש/ת.
– חשוב שגובה קצהו העליון של צג המחשב לא יהיה גבוה מגובה העיניים.
– חשוב להתאים את זווית משענת הכיסא למנח עמוד השדרה, ולוודא כי משענת הגב תומכת את הגב התחתון.
– מפרק הירך אמור להיות כפוף בזווית של 90-110 מעלות ביחס לגוף.
– מפרק המרפק אמור להיות כפוך בזווית של 90-100 מעלות.
– כפות הרגליים צריכות להיות מונחות בנינוחות על גבי הקרקע או נתמכות על ידי הדום בגובה מתאים.
– עמוד השדרה חייב להיות זקוף ומופנה חזיתית ישירות אל צג המחשב, ללא סיבוב כפוי לצדדים עקב מיקום צדדי של הצג.
גדעון מילק, מטפל בבעיות כאב ותפקודי תנועה ומנהל מרפאת אנטי כאב קליניקה